בשבוע שבו חלה בר המצווה שלי פרשת השבוע הייתה פרשת תזריע. אני עליתי לתורה בבית הכנסת הישן בקריית קריניצי וקראתי את ההפטרה (את המפטיר קרא חברי ניר). ההפטרה מתוך ספר מלכים ב' מספרת על נעמן שר צבא מלך ארם שחלה בצרעת, ועל איך שהנביא אלישע ריפא אותו. אלישע מציע לו לטבול בנהר הירדן שבע פעמים ולהירפא. נעמן סקפטי – יש לו נהרות שווים יותר בדמשק – אמנה ופרפר, יטבול בהם וירפא. אבל אנשיו של נעמן  מפצירים בו, תנסה לעשות את שמציע אלישע, מה כבר יכול להיות. נעמן התרצה טבל בירדן שבע פעמים ונרפא. אבל בלי התערבות אלוהית רק במאה ה-20 נמצא תרופה למחלת הצרעת, ועד אז בהרבה מקרים לאורך מאות שנים מחשש להדבקה בודדו החולים במושבות מצורעים, כמו בבית המצורעים הנסן בירושלים או במושבת המצורעים האחרונה באירופה, ממה השתחרר אחרון החולים בשנת 1962, שהייתה באי ספינלונגה הסמוך לכרתים.

בשבוע שעבר נעמי שירה ואני ביקרנו בספינלונגה. אי יפה עם ביצורים וונציאנים מרשימים מן המאה ה-15, עם שאריות הרבה פחות מרשימות של מושבת המצורעים, ועם הרבה נוף של ים כחול. הפלגנו אליו בהפלגה קצרה של עשר דקות מפלאקה (Plaka). בפלאקה היה חוף ים קסום, עם מים שקופים, כמו שרק ביון יכולים להיות, שהרבנו לבלות בו המהלך החופשה הזו בת השבוע בכרתים. יום אחד בעודנו יושבים מול היופי הזה הגיע ירקן ממונע עם טנדר למכור מרכולתו, וערכת כריזה קולנית המודיעה לקהל המתרחצים: "בואו למכוניתנו"

גרנו באלונדה (Elounda), הסמוכה. באתר crete.co.il נכתב ש"אלונדה היא יעד שמתאים עבור מי שמתכנן לצאת לחופשה עם תקציב גבוה, ולקבל בתמורה תגמול מצוין. אם אתם מחפשים חדרי אירוח מפוארים, מסעדות מוקפדות, חופים מרהיבים ואווירה אולטרה אקסקלוסיבית – הגעתם למקום הנכון". וזה ממש ככה! זו בדיוק הייתה החוויה שלנו. תכננו חופשה בלתי מוגבלת בתקציבה, החלטנו (כרגיל) להשתולל ולעשות כל מה שבא לנו בלי חשבון: לקחנו דירה קטנה עם שלושה חדרים, נעימה ממש, מצוידת היטב, עם מרפסת קטנה המשקיפה לים; קנינו מידי בוקר במאפיה לחם, וגם ישבנו לקפה; דיברנו; נעמי התגעגעה להדר; בסופר קנינו ירקות, פטה, ואורגנו לסלט היוני (שמן זית משובח במיוחד היה  בדירה), מקלות שוקולד, גבינת טוטאל, ושישיית מים; היינו בחופים מרהיבים; שירה התבשרה שקיבלה 99 בתורת החבורות; קראנו ספרים; צחקנו; שתינו בירה; שירה דיברה עם מאיה בניו יורק; בערב לקחנו בשקית קודם כל מפיות, וגם שלוש מנות גירו עוף בפיתה, ואכלנו אותן על הספסל על המזח, מרכלים על העוברים והשבים, מתכופפים קדימה נזהרים לא להכתים את הבגדים; נעמי סיפרה לנו דברים מעניינים על לורד קלווין. והכל היה אפוף באווירה אולטרה אקסקלוסיבית.

(בני ברק, אמצע ספטמבר 2023, היורה ירד)