לפני כמה שבועות באחד מימי שישי בבוקר הלכתי למפגש הורים בנושא "איך לגדל ילדים מאושרים" שהנחתה נטע ממכון אדלר שהוא מכון להנחיית הורים. איך לגדל ילדים מאושרים בתקופה הזו? מהו אושר? והאם לנו כהורים יש שליטה על תחושת האושר של ילדינו? נכיר, אמרה נטע בפתיחת המפגש,  מודלים וכלים שיסייעו לנו להגברת תחושת האושר שלנו ושל ילדינו. זה היה בדירה משופצת לעילא ולעילא ברחוב פומפדיתא, המשתתפים היו כולם הורים צעירים לילדים קטנים. אני הייתי המבוגר, נעמי שירה בנותיי כבר גדולות, והן בנות 23, והן כמובן מאושרות. הלכתי כדי להיווכח שעשית את הדברים הנכונים.

עלו שם כל מיני דברים על איך נוהגים בילדים שלא מכינים שיערי בית? איך מציבים גבולות? ומה עושים עם ילד שלא רוצה לעשות מקלחת, או עם ילדים בלגניסטים שבכל מקום שהם עוברים הם משאירים אחריהם חורבה. שאלו את עצמכם, אמרה נטע, האם אתם בלגניסטים והילדים מחקים אתכם? שמירה על סדר בבית היא חשובה, הוסיפה, חשוב לדאוג לבית מסודר ונעים, סדרו את הבית יחד עם הילדים כפעילות מהנה, ולא כמטלה מעיקה. דוגמה אישית בהורות, מתברר, זה חשוב, חשוב מאוד.

תוך כדי העיסוק הזה בבעיות של ילדים קטנים, ואושרם, ניסיתי להרהר בבעיות של ילדים גדולים ואושרם. נזכרתי במחקר שנתקלתי בו שנפרס על פני חמישים שנים, שהשווה בין אנשים שהציבו מטרות להמשך החיים שלהם לבין אנשים שחיים את הרגע, בלי לחשוב קדימה. מה שהתברר במחקר הזה זה שאנשים שחושבים על העתיד היו הרבה יותר מאושרים לאורך זמן. אם האדם חי את הרגע, לאורך זמן, הוא הופך לפחות מאושר. אושר הוא חוויה של סיפוק ומשמעות אשר נוצר מחשיבה ותכנון, ולא ניתן להסתפק רק בכיף וחוויה של הרגע. ושאלתי את עצמי מה אני כאב אמור לעשות לנוכח מחקרים שכאלה?

כשאני למדתי היסטוריה באוניברסיטה צבי יעבץ היה ראש החוג. עכשיו, יותר משלושים שנה אחרי, נעמי לומדת היסטוריה ויש ראש חוג אחר. ביום רביעי בשעה עשר היא לומדת קורס על ההיסטוריה של אמנות ימי הביניים עם אסף פינקוס, ושירה ואני מצטרפים אליה. זה כיף אמיתי. מידי יום רביעי בבוקר בדרך לכיתה אנחנו חולפים ליד המקום המקסים הזה בקמפוס בו נהג בזמנו צבי יעבץ להביט אל הים ולתכנן את העתיד. אנחנו מתעכבים ליד החלון הזה מביטים דרכו אל הים אבל רק לזמן קצר מאוד.

הכי נכון זה להגיע לאוניברסיטת תל אביב דרך שער שבע. אז אתה עולה מרחוב איינשטיין אל הקמפוס, כמו שעולים במדרגות בית המקדש, כי האוניברסיטה היא בית מקדש. וקודש הקודשים, או הדביר, של בית המקדש הזה זה קפה "נטו" בבניין גילמן משכנה של הפקולטה למדעי הרוח.  שם מידי יום רביעי בבוקר לפני השיעור של אסף אנחנו מקפידים לשתות קפה, מה שלא משאיר לנו בכלל זמן להרהר על העתיד בחלון.

(ינואר 2023, בני ברק, הבנות הגיעו לסוף שבוע)